החלטה בתיק עמ"ת 37746-12-12

בפניי ערר על החלטות בית משפט שלום ראשל"צ (כב' השופט מנחם מזרחי) בתיק מ"ת 53946-10-12 מיום 9.12.12 במסגרתה נדחתה בקשת העורר להשתחרר בשל פגם בניהול משפטו, לא בוצעה לעורר הקראה בעניינו כ- 11 ימים מעבר ל- 30 הימים הקבועים בחוק ומשפטו לא נפתח. בית משפט הורה בשנית על מעצרו עד תום ההליכים ומכאן הערר.

על פי העובדות, הוגש כנגד העורר כתב אישום המכיל שני פרטי אישום, באחד יוחסו לעורר עבירות של נהיגה פזיזה ורשלנית, הכשלת שוטר, החזקת סכין, נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא פוליסת ביטוח. באישום שני יוחסו לעורר עבירות של קשירת קשר לביצוע עוון, ושיבוש הליכי חקירה.

יחד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצר עד תום הליכים.

בית משפט קמא דחה טענות העורר בדבר אי קיומן של ראיות לכאורה וכן נדחתה הטענה כי עוצמת הראיות הקיימות לכאורה אינן מצדיקות מעצר עד תום הליכים.

על החלטה זו של בית משפט קמא הוגש ערר בתיק עמ"ת 1950-11-12, נדון ביום 2.12.12 בבית משפט מחוזי מרכז בפני כב' השופט שפסר וניתנה החלטה הדוחה הערר ומורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

ביום 6.12.12 קיבל ב"כ העורר זימון להקראה ליום 9.12.12 בפני כב' השופט מזרחי. ההודעה התקבלה במשרדו של ב"כ העורר בשעות אחר הצהריים.

נוכח כך למחרת, יום ה- 7.12.12 (יום ו' בשבוע), הגיש ב"כ העורר בקשה לבית משפט תורן בפתח תקווה להורות על שחרור העורר על פי סעיף 60 לחוק סדר הדין הפלילי (מעצרים).

ביום זה, הורתה כב' השופטת איטה נחמן, כי מאחר שנקבעה הקראה ליום 9.12.12 יועלו כל הטענות בפני כב' השופט מזרחי ביום 9.12.12.

ביום 9.12.12 העלה ב"כ העורר טענותיו ואלה נדחו על ידי כב' השופט מזרחי לאחר שבית משפט הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים בשנית וביצע הקראה באותו מעמד.

מכאן הערר שלפניי.

בנימוקי הערר:

1.         הקראה בוצעה בעניינו של העורר בעבור 30 יום המותרים על פי חוק. נוכח כך היה על בית משפט קמא להורות על שחרורו של העורר.

2.         טעה בית משפט כשקבע כי 11 יום של מעצר לא חוקי "אינה תקופה נכבדה".

3.         טעה בית משפט משקבע כי בעצם הגשת הערר ידע העורר האישומים נגדו ולא היה צורך ממש בהקראה, וכן טעה כשקבע שניתן לרפא הפגם בהקראה מיידית.

            מעשה זה של בית המשפט מרוקן מתוכן סעיף 60 לחסד"פ מעצרים.

4.         בית משפט קמא טעה משקבע כי האינטרס הציבורי ייפגע מכך שהעורר ישוחרר בתנאים.

5.         העורר לא הפר תנאים כלשהם. המסוכנות מעברו אינה מצדיקה מעצר עד תום ההליכים ואף כי לחובתו עבר פלילי כבד, אין בכך נימוק שלא לקיים הוראות החוק ומשהחוק לא קוים יש לשחררו.

ב"כ המשיבה מתנגדת להתערבות בהחלטת בית משפט קמא. לא נפגעה זכותו של העורר להליך הוגן, לא נגרם לו עיוות דין אל מול האינטרס הציבורי. העורר ידע במה דברים אמורים. מדובר במי שלחובתו עבר פלילי כבד. אין לדבוק במשמעות טכנית להוראת סעיף 60 אלא יש ליתן לכך פרשנות מהותית, ובענייננו מדובר בעורר שידע מה מיוחס לו בכתב האישום משעה שחלק על קיומן של ראיות לכאורה. ידיעתו מתחזקת משעה שהגיש ערר על החלטת בית משפט קמא בדבר קיומן של ראיות לכאורה.

ערכאת הערעור מצאה שעניינו של העורר אינו המקרה בו יש לבחון חלופת מעצר ואין להתערב בהחלטת בית משפט קמא.